החלטה בתיק ב"ש 1526/13

השאלה שעומדת בבסיס בקשת ההגנה היא, מה דינו של נאשם עצור, שכתב האישום לא הוקרא בפניו והוא לא השיב עליו בטרם חלפו 60 יום ממועד הגשת כתב האישום. הסנגור המלומד מבקש לשחרר את המבקש ממעצר, ואילו התביעה מבקשת להשאירו במעצר.

הרקע

המבקש נעצר ביום 17/2/13. ביום 25/2/13 הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, והפרעה לחייל: כאשר נהג המבקש ברכבו והבחין במחסום משטרתי בצומת מישור אדומים, הוא ביצע פניית פרסה והחל לנסוע במהירות לכיוון חיזמה. שוטרים החלו במרדף אחרי המבקש, תוך קריאות במערכת הכריזה של הניידות המורות לו לעצור. המבקש נסע במהירות מופרזת וסיכן כלי רכב אחרים, סטה לשוליים מספר פעמים, וניסה לנגח את הניידות שרדפו אחריו וחסמו את דרכו. ניסיונות אלה גרמו לניידות לסטות לשולי הכביש וסיכנו את חיי השוטרים וחיי משתמשים אחרים בדרך. בשל כך ירה אחד השוטרים באוויר, אך המבקש המשיך בנסיעתו הפרועה. אז ירה השוטר בגלגלי רכבו של המבקש, וגרם לעצירתו. המבקש ניסה להימלט מן הרכב, אך נעצר. במהלך מעצרו השתולל והתנגד למעצר.

התביעה ביקשה את מעצרו של המבקש עד תום ההליכים. דיון אחד במעצר נדחה, לבקשת הסנגור, כדי לנהל משא ומתן עם התביעה. ביום 14/3/13 התקיים דיון במעצר בבית המשפט הצבאי יהודה, בפני כב' השופט קובי סודרי. הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים, אך טען נגד עילות המעצר. התובע פירט את הנסיבות העולות מכתב האישום ומן הראיות. המבקש נכח כמובן בדיון.

בסופו של הדיון הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו. כב' השופט סודרי קבע את התיק לדיון הקראה ליום 21/5/13, כלומר למעלה מ- 60 יום לאחר הדיון במעצר, וקרוב ל- 3 חודשים לאחר הגשת כתב האישום.

הסנגור המלומד הגיש בקשה לשחרר את מרשו ממעצר, בהתאם לסעיף 43א לצו בדבר הוראות ביטחון.

טיעוני הצדדים

כיוון שהסנגור ביקש לקיים דיון דחוף בבקשה, וכיוון שהמתנה להבאת המבקש לדיון ממקום מעצרו הייתה גורמת לדחיית הדיון, הסכים הסנגור שהדיון יתקיים בלא נוכחות המבקש.

בדיון בפניי טען הסנגור כי המבקש צעיר, כבן 22, עברו נקי והוא נהג ברכב ברישיון. אין הוא מסוכן ביותר, ומאחר שהוא מצוי במעצר בלתי חוקי מזה ימים רבים, יש למלא את הוראות המחוקק ולשחררו ממעצר במהלך משפטו.

התביעה התנגדה לבקשה בטענה, שלא בכל תקלה בפתיחת המשפט יש הצדקה לשחרור הנאשם. במקרה זה, מדובר בטעות בשל קביעת מועד דיון מאוחר בידי בית המשפט עצמו. מול טעות זו ניצב השיקול של סיכון שלום הציבור ורצון למנוע מן המבקש להימלט מן הדין. בניגוד לטענת ההגנה, עברו של המבקש אינו נקי, שכן תלוי ועומד נגדו תיק פלילי קודם בבית המשפט יהודה. בדיקה שנערכה במגן צדק העלתה כי המבקש אינו עצור במסגרת משפטו האחר, וכבר התייצב למספר דיונים.

שני הצדדים הגישו לעיוני פסיקה של בית המשפט הצבאי ושל בית המשפט העליון בישראל, הן לעניין הסיכון הנובע מן העבירות שמיוחסות למבקש, והן לעניין המשמעות של אי-קיום הקראה במועד.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 43א לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב], תש"ע - 2009 מורה כי -

סעיף 117 לצו בדבר הוראות ביטחון מורה מה יש לעשות בתחילת המשפט:

"בתחילת המשפט יקרא בית המשפט הצבאי את כתב האישום באוזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו. בית המשפט הצבאי רשאי שלא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג בידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה ; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול."